בישראל, כל אישה בהריון שמבוטחת בביטוח בריאות, זכאית לעבור בדיקות מעקב במהלך ההיריון, ללא תשלום כל עוד אלה כלולות בסל הבריאות. למעשה בישראל ביחס לאירופה, כמות הבדיקות שאישה עוברת במהלך ההריון לשם מעקב, הוא בין הגבוהים ביותר. קופת החולים בנו סל בדיקות לשם מעקב סדיר אחר ההריון וזאת על מנת לזהות מוקדם ככל האפשר בעיות בריאותיות העלולות להתעורר במהלך ההריון ולטפל בהן. מטרתו של מעקב רפואי זה הוא להוריד את הסיכויים להריון לא תקין ולידת תינוק עם מומים או פגיעות כאלה ואחרות.
במפגש הראשון של הרופא עם האישה ההרה, נאספים נתונים על האישה ועל משפחתה המורחבת, כגון מוצאה, מחלות במשפחה ועוד וזה על מנת לקבוע אילו בדיקות יש לבצע ואיזה טיפולים נדרשים לבצע במהלך ההריון. לאישה הישראלית מוצעות בדיקות רבות, שחלקן הן בדיקות שבשגרה וחלקן יומלצו לפי פרמטרים ייחודיים להריון עצמו או ליולדת.
את כלל הבדיקות ניתן לסוג לשלושה פרמטרים, בדיקות מעקב שמבוצעות בכל ביקור אצל רופא או אחות (משקל, לחץ דם ועוד), בדיקות סינון שמטרתן לגלות סיכונים למחלה או מום ובדיקות אבחנתיות שמטרתן אבחון של סיכונים שנמצאו בבדיקות הסינון או בדיקות. כל אישה יכולה לבקש בדיקות הקשורות לאיתור מומים, כולל תסמונת דאון, גם אם לא הייתה המלצה מהרופא לכך.
מעקב הריון תקין יהיה כזה שבו האישה ההרה תופנה לבדיקות החיוניות על פי נתוניה האישיים וכל תוצאות הבדיקות והמעקב אחר הפרמטרים הגופניים שלה ושל העובר יירשמו ויקבלו התייחסות רפואית הולמת. מאידך, מעקב הריון רשלני יהיה בכל מקרה שבו הרופא, המבצע את מעקב ההריון, לא ביצע זאת במקצועיות הנדרשת ועקב כך נגרם נזק לתינוק.
הרופא שמבצע את המעקב אחר ההריון צריך ליידע את האישה בנתונים כמו חשיבות נטילת החומצה הפולית להתפתחות תקינה של העובר, להפנות את הזוג לייעוץ גנטי במידה וישנה סכנה לנשאות גנטית אצל ההורים, שליחה לבדיקות סקר ולבדיקות אבחנתיות וכמובן ריכוז ותיעוד של כל הממצאים לאורך כל ההריון.
דוגמא לרשלנת במעקב הריון ניתן לראות בתביעה שהוגשה בבית המשפט המחוזי ירושלים (ת” א 3130-09 א', ק', ו' נ' שירותי בריאות כללית). בפסק דין זה דנו בשאלה האם התרשלו הרופאים במעקב אחר הריונה של האישה?. התביעה הוגשה על ידי ביתה של האם, שנולדה עם מומים אורטופדיים ניכרים. התובעת טענה כי אילו היה נודע להוריה בעת ההיריון שהיא עתידה לסבול ממומים אלו, היו הם מפסיקים את ההיריון ומונעים ממנה את הסבל שהינו מנת חלקה. בית המשפט קבע כי התובעת הוכיחה כי במהלך הריונה התרשלו רופאי הנתבעת בביצוע מעקב ההיריון, אולם לא עלה בידה להוכיח קיומו של קשר סיבתי בין מחדל זה לבין אי ביצוע הפסקת ההיריון וחייה במומה ולכן התביעה נדחתה.
כלומר, לא די בכך שהתקיימה רשלנות רפואית, גם אם היא הוכחה מעבר לכל ספק, יש צורך גם להוכיח את הקשר הנסיבתי בין התרשלות רפואית זו אחר מעקב ההריון לבין מצבו של התינוק שנולד. הוכחת קשר סיבתי בין רשלנות רפואית במעקב הריון לבין תוצאות ההריון והפגיעה בעובר, מצריכות ידע משפטי נרחב שמתבסס על חוות דעת רפואיות, הבנת ההליכים הרפואיים וההשלכות שלהם על העובר. את אלה יש לבחון על בסיס מבחנים משפטיים, החוקים הקיימים בתחום הרשלנות הרפואית ותקדימים בתחום זה. משרד עורכי דין מקצועי שבו פועלים עורכי ין מהשורה הראשונה בתחום הרשלנות הרפואית, יידע לטעון בפני בית המשפט את טענותיך ובקש את גובה הפיצוי ההולם את הנזק שנגרם.
צור קשר
חברת עורכי הדין אלגבי – אגבלי
כתובת: ז'בוטינסקי 9 בני ברק
מתחם BBC מגדל הכשרת הישוב קומה 5
מייל: al.ag.adv@gmail.com