בדיקת ה-P.H. הראשונה לאחר הלידה לא תקינה

בדיקת pH בדם העובר (Fetal Scalp pH Testing) היא בדיקה שמתבצעת בחדר לידה במקרים בהם מוניטור לב העובר (אקוטוקוגרפיה) אינו תקין. במצב זה  בדיקת pH בדם עוברי מספקת מידע רב על מצב העובר ועל הצורך בביצוע התערבות בלידה (לידה עם מכשירים, ניתוח קיסרי דחוף וכו').

מטרתה של בדיקת pH המבוצעת בזמן לידה פעילה היא לבדוק אם זרימת הדם לעובר מספיקה. הבדיקה עצמה מבוצעת על ידי דיקור של עור הקרקפת של העובר דרך פתח הנרתיק. הבדיקה יכולה להתבצע רק במצב שבו צוואר הרחם מורחב. הרופא יבצע בדיקה וגינלית באמצעות מכשיר יעודי. לאחר מכן, הרופא יחטא את הקרקפת של העובר וישאב מתוכו דם לתוך מבחנה. כל הבדיקה אורכת מספר דקות והתשובה לבדיקה זו היא מיידית.

הסיכונים של בדיקה זו הם דימום ממושך של העובר מאזור הדקירה, היווצרות של דם הדולף מתחת לעור על גבי הקרקפת או היווצרות של זיהום. נשים שבגפם יש מזהמים כגון בדם כגון הפטיטיס C או HIV , לא מומלץ שיעברו את הבדיקה מחשש לזיהום דמו של העובר.

בדיקת ערך ה  PH בדם טבורי אחרי הלידה נמוכה מ 7 מעידה על כך שהדם הינו חומצי וזה הוא אחד הסימנים הקלאסיים המצביעים על תשניק סב לידתי. התעלמות של הרופא מתוצאות הבדיקה עשויות לגבול ברשלנות רפואית. באותה מידה ביצוע לא תקין של בדיקת הדם, או גרימת נזק לעובר בעת לקחת הבדיקה עשויים אף הם להיות חלק מרשלנות רפואית.

במידה ובוצעה בעובר שלכם בדיקת pH בדם העובר (Fetal Scalp pH Testing) ואתם חשים כי ייתכן וחוויתם רשלנות רפואית בעת ההליך, יש לפנות לייעוץ משפטי שיידע לשאול את השאלות הנכונות ולקבוע האם יש עילה לתביעה.

דוגמא לתביעה בגין רשלנות רפואית עקב הליך רפואי בסמוך ללידה הוא המקרה של אריאל שנולד ביום 26.1.95 במרכז הרפואי על שם "יוספטל" באילת, אשר בבעלות קופת חולים כללית. פס"ד (תא (י-ם) 2154/00, דטשי אריאל נ' קופת חולים של הסתדרות הכללית) מתאר כי הגורמים הרפואיים שהיו מעורבים בהליך הלידה, התרשלו במעקב אחר מצבם של היולדת, לא בוצע ניהול נכון של ממצאי הבדיקות שבוצעו בסמוך ללידה והרישום הרפואי היה לא תקין. מכאן שמצבה של היולדת ושל העובר לא הוערך נכון. גם לאחר הלידה בוצעו מחדלים רפואיים כגון דחיית העברת הילוד לבית חולים מתאים שבו פגיית טיפול נמרץ למשך זמן ממושך ובלתי-סביר תוך מתן טיפול לקוי, רשלני ושאנן לילוד, שמצבו הלך והורע עד להגעתו לבית החולים "שניידר" במצב קשה.

לטענת התובעים, כתוצאה משרשרת המחדלים של הצוות הרפואי, נותר אריאל עם שיתוק מוחין ונכות בשיעור 100%. עוד לטענתם, קיים קשר סיבתי בין ההתרשלות הרפואית לנזקים שנגרמו לאריאל ולפיכך, הנתבעת חבה במלוא האחריות לנזקיו אלה.

 התובעים קושרים בין הנזק המוחי ממנו סובל אריאל לבין האירועים שהתרחשו בסמוך ללידתו. בית המשפט קבע כי הצוות הרפואי אחראי לשליש מהנזק שנגרם לתובע ולהוריו והם יישאו בהוצאות בשכר טרחה על סך של 25,000 ש"ח + מע"מ לכל אחד מהצדדים השלישיים (להורים ולילד).

מתוך פסק דין זה אפשר להבין את הקושי שבהוכחת נזק הנגרם בעקבות רשלנות רפואית. מכאן שבמקרי מעין אלה, הפעולה הנכונה לעשות היא לפנות למשרד עורכי דין המתמחה ברשלנות רפואית, בעיקר בנושאים של פגיעה בעובר וגרימת נזקים ארוכי טווח ליילוד, יידע לזהות מקרים של רשלנות רפואית ויידע ללוות אתכם בשעה קשה זו של התמודדות עם טיפול בתינוק הסובל מפגיעות שונות.