הריון בסיכון גבוה תביעה לרשלנות רפואית

תחת הקטגוריה של היריון בסיכון גבוה ייכנס כל היריון שבו יש סכנה לאם או לעובר. מקרים כגון הריון מחוץ לרחם, הימצאותו של נגיף הציטומגלו, הידוע יותר בשם CMV, שעלול לגרום לבעיות בריאות קשות לתינוקות שנדבקו בו ברחם, הריון שבו יש ריבוי מי שפיר או מיעוט מי שפיר, ירידת מים מוקדמת כתסמין לזיהום, רעלת הריון, המטומה בהיריון היוצרת דימום ואפילו היריון מרובה עוברים. קיימים עוד סיכונים רבים שעשויים להפוך את ההריון להריון בסיכון, אך  היריעה קצרה מלהכיל את כלל הגורמים.

כאשר הריון מוגדר כהריון בסיכון גבוה ישנו צורך בהשגחה וטיפול קפדניים, על ידי רופאים המתמחים בתחום. ההשגחה תכלול ניטור של האם ושל העובר, קביעה על תקופה של שמירת הריון שבה היולדת מוגבלת בפעולות אותן היא יכולה לבצע (לדוגמא, היא לא תעבוד בתקופת שמירת ההיריון), טיפולים ואשפוז במקרה הצורך.

תביעה בגין רשלנות רפואית בהריון בסיכון גבוה תתיכן כאשר נגרם נזק לעובר או לאם כתוצאה מרשלנות רפואית של הגורמים אשר ביצעו מעקב אחר ההריון. בכדי להגיש תביעה על רשלנות רפואית כתוצאה מנזק שנגרם בהיריון בסיכון גבוה, יש צורך לבחון האם קיים קשר סיבי בין המעקב הרפואי והטיפול שניתן ליולדת במהלך ההריון לבין הנזק שנגרם לה או לעובר.

דוגמא לתביעה בגין רשלנות רפואית בהריון בסיכון גבוה ניתן לראות בתביעה שהוגשה בבית המשפט המחוזי ירושלים, פס"ד 8363-06, לינה פדילה נ' מרכז רפואי "ספיר – בית-חולים "מאיר" ושירותי בריאות כללית. התובעת, ילידת 22/9/1985, נולדה בבית החולים "מאיר" בלידה ואגינלית בעזרת שולפן ריק, לאחר מתן תרופות לזירוז. במהלך הלידה אירע סיבוך של "פרע לידת כתפיים" שמתרחש כאשר אגן האם הינו בגודל המאפשר את מעבר ראש העובר ולידתו, אך אינו גדול מספיק על מנת לאפשר את מעבר הכתפיים. במצב זה מתרחשת כליאה של הכתף הקדמית של העובר מעל עצם הסימפיזיס-פוביס של אגן האם, וקיים סיכון לנזק היפוקסי למוח העובר עד סכנת מוות.

ההריון של האם הוגדר כהריון בסיכון בעקבות משקלה הרב בצורה קיצונית (125 ק"ג) והיותה בשבוע ה- 40 להריון. היה חשש כי האם סובלת מלחץ דם גבוה וחשש מרעלת הריון ולכן היא אושפזה במחלקה יולדות ובמהלך אשפוזה נמדדו לחצי-דם ושתן לחלבון, נעשו בדיקות לשלילת מצב רעלת הריון, בוצע א.ק.ג, וכן נעשתה לה בדיקת העמסת סוכר. הוסבר לאם כי תתכן אפשרות ליילודה בניתוח קיסרי בשל חשש מרעלת היריון והיא חתמה על הסכמה מדעת. בפועל האם יולדה בלידת ואקום תוך מתן זירוז ולא בוצע ניתוח קיסרי להוצאת העובר. בית המשפט קבע כי עצם העובדה שהיולדת הייתה בסיכון הריוני גבוה ההחלטה ליילד אותה שלא בניתוח קיסרי ודינה הוא רשלנות רפואית בלידה בסיכון גבוה, אשר הוביל לנזק חמור שבא לידי ביטוי בשיתוק ביד של התינוק. בית המשפט קבע פיצויים בגין כאב וסבל, עזרת הזולת בעבר ובעתיד, הוצאות בעבר, הפסד שכר בעתיד והפסד פנסיה, בסך כולל של כ 1,186,000 שקלים.

הריון בסיכון גבוה הוא מצב רפואי המצריך טיפול, מעקב ותשומת לב רבה למצבה של היולדת ושל העובר. תביעה בגין רשלנות רפואית בהריון שהוגדר בסיכון גבוה צריכה להתבסס על הקשר הסיבתי בין הסיכון שבהריון לבין הפגיעה או הנזק שנגרם לאם או לעובר. פנייה לעורך דין המתמחה בייעוץ משפטי במקרים של רשלנות רפואית תוכל לאפשר לך את בדיקת ההתכנות של תביעה מעין זו. לכן, במקרים בהם את מתמודדת עם נזק לך או לעובר לאחר התמודדות עם הריון בסיכון גבוה, רצוי ומומלץ לפנות לעורך דין המתמחה בתחום הרשלנות הרפואית על מנת למצות את הזכויות המשפטיות שלך ושל תינוקך.