מקרים של רשלנות רפואית בקופת חולים

מקרים של רשלנות רפואית בקופת חולים הנם מקרים שחלקם קשורים לפן הלוגיסטי של התנהלות הקופה וחלקם – לטעויות רפואיות המוגדרות על פי חוק כרשלנות רפואית (בשונה מטעויות שלא מוגדרות כרשלנות רפואית כמו למשל גרימה של הרופא למטופל לנזק עליו חתם בכניסה לניתוח, למשל). כאשר מתייחסים לנושא כמו רשלנות רפואית בקופת חולים, לרוב יעסוק עורך הדין במקרים הבאים.

אי החתמת טפסים המיועדים לביטוח לאומי

הרבה פעמים נדרשת הקופה להתערב בתהליכים שמבצע הביטוח הלאומי: הכרה באחוזי נכות, הכרה בנפגע תאונת עבודה, הכרה כזכאים לדמי פגיעה וכד’. ההכרות הללו מצריכות מפגש של המבוטח עם רופא הקופה שאמון על הקשר עם ביטוח לאומי. אם פקיד ביטוח לאומי מגלה חוסרים בטופס ה- ב.ל 250 (שכיר) או ב.ל 283 (עצמאי) והרופא מסרב להוסיף חוסרים אלו לטופס בטענה שאלו הנהלים שהוא מכיר, זו עילה לתביעת רשלנות רפואית. עורך הדין שיעסוק בסוגיה יהיה עורך דין רשלנות רפואית בסיסית ובדיני ביטוח לאומי, והוא יוכל לבחון את הטופס המדובר, להתייעץ עם מומחה לגיבוש חוות דעת ולפעול לקיום הרישום בטופס המדובר על ידי שליחת מכתב אזהרה משפטי לפני הגשת תביעה.

רשלנות רפואית בטיפול של רופא קופת החולים

החל מרופא משפחה שהתרשל בטיפול באשה בהיריון בחודשים שלפני הלידה (לא שלח אותה לבדיקות בזמן, או לא דיווח על תוצאות שליליות ודרכי טיפול בהן, למשל), ועד רופא השיניים מטעם הקופה – כחברי הקופה, אם החלטתם שהייתה התרשלות בטיפול או בתרופות שניתנו או לא ניתנו לכם, מומלץ מאד להתייעץ על כך עם עורך דין רשלנות רפואית. פעמים רבות רופאים נותנים תרופה שהם לא היו אמורים לתת, או נמנעים מעבודה עם תרופות ובכך חושפים את המטופל לנזק, וגם אם הוא לא התממש – ניתן לתבוע על רשלנות רפואית אם מומחה משפטי מטעם משרד עורכי הדין קבע שהחלטת הרופא יכולה הייתה להוביל לנזקים. דוגמאות:

* עקירת שן עקב מוגלה ללא מתן אנטיביוטיקה.

* מתן תרופה אנטיביוטית עם פניצילין ללא בירור מקדים על ידי הרופא לגבי רגישות.

* נזקים בטיפולים אורטופדיים שונים.

* קבלת החלטה שגויה מצד הרופא לאחר תוצאות בדיקות