ארגון הבריאות העולמי (WHO) מעריך ש-4 מיליון ילדים נולדים עם תשניק סב לידתי מדי שנה, מתוכם מיליון מתים ומספר שווה שורדים עם תופעות נוירולוגיות קשות. מה הוא תשניק סב לידתי, מה הם גורמי הסיכון לתשניק לידה ובאיזה מקרים ניתן לקבוע רשלנות רפואית מפגיעה תשניק סב לידתי?.
אז ראשית נסביר כי תשניק של הוולד הוא אירוע שמתרחש תוך כדי לידה או מיד לאחר הלידה. במילים פשוטות נסביר כי במהלך הלידה או מיד אחריה אספקת החמצן של היילוד אינה מספיקה לשם הפעלתן של לפחות שתי מערכות חיוניות כגון ריאות, לב, מוח, כליות ומערכת הדם. קיימים מצבים של חוסר בחמצן (תשניק סב לידתי) שמחייבים טיפול בהחייאה במהלך הלידה ולכך יש סימנים מקדימים אותם הצוות הרפואי צריך לזהות.
אחת הדרכים לזהות את מצבו של היילוד הוא ציון האפגר שניתן לוולד בעת לידתו וקובע את מצבו הרפואי והאם יש צורך בפעולות החייאה. ציון מתבסס על חמישה פרמטרים עיקריים נשימה, דופק, צבע, טונוס שרירים ותגובה לגירוי. מבין התסמינים הללו, תשניק סב-לידתי מוגדר ככישלון בניסיון התינוק לנשום בזמן הלידה, כלומר הצוות הרפואי יזהה נשימה איטית, צבע כחלחל וציון האפגר יהיה נמוך.
יש לזכור כי תשניק סב לידתי יכול לגרום לנזקים לכל אחד מחלקי הגוף, אך הנזק הגדול ביותר הוא הנזק שבחוסר הגעת החמצן למוח. הנזק המוחי הוא הקשה ביותר וברוב המקרים הטיפול בו יהיה המאתגר ביותר.
עם זאת, הספרות המחקרית מציגה נתונים המעידים כך שרבים ממקרי הפגיעות המוחיות, כדוגמת שיתוק מוחין, שקשורים ברשלנות רפואית בעקבות אי זיהוי או טיפול לא נכון ביילוד שנאבק בתשניק סב לידתי, מהווה בין שישה עד עשרה אחוזים בלבד מכלל היילודים שנפגעים משיתוק מוחין בעקבות הלידה.
לכן, קריטריונים ברורים להוכחת הקשר בין אירועים שהתרחשו במהלך הלידה לבין מקרי שיתוק מוחין, קריטריונים שקיומם הכרחי לקביעת הקשר ולעיתים אף מסייעים להוכיח את קיומו של הקשר. עם זאת בית המשפט העליון קובע שאין קריטריונים אלה בחזקת ראה וקדש ובמרבית המקרים בהם בית המשפט בא לקבוע אם התקיימה רשלנות רפואית, נמצא כי לא מתקיימים כל הקריטריונים והתביעה לרשלנות רפואית נדחית. לרוב רשלנות רפואית בתשניק סב לידתי תבוא לידי ביטוי באיחור של הצוות הרפואי באבחון המצוקה העוברית של התינוק או בהתנהלות חריגה שאיננה תואמת את הפרקטיקה או אמות המידה הרפואיות המקובלות.
בפסק-דין בתיק ע"א 4484/11 דחה בית המשפט העליון את הערעור של משפחת הייב לקביעת רשלנות רפואית. ביום 25.11.2000, היולדת בשעה 13:50 לבית החולים "זיו" שבצפת, בעקבות ירידת מים וצירים, בעודה בשבוע ה-33 וחמישה ימים להריונה, כאשר היא נושאת ברחמה תאומים. עם קבלתה למחלקת היולדות בבית החולים, נמצא כי הלידה החלה, למעשה, כאשר המערערת הגיעה עם "צוואר רחם מחוק", בפתיחה של 5-4 ס"מ. מבירור שנערך, עלה כי העובר הראשון מצוי במצג ראש, ואילו העובר השני במצג עכוז, ובמשקל מוערך של כ-2 ק"ג, כל אחד.
בשעה 16:15, ומייד לאחר סיום הלידה הראשונה, הצוות הרפואי ביצע אולטרסאונד והתברר כי העובר השני, נמצא במנח רוחבי עם גב עליון וכי קיימת האטה בדופק העובר, בשלב זה הוחלט על ניתוח קיסרי. היילוד הועבר לטיפול נמרץ מיד עם לידתו ובהמשך אובחן כסובל משיתוק מוחין מסוג "המיפלגיה קלה מימין", כלומר שיתוק בצד ימין של גופו, ומפיגור שכלי.
ההורים תבעו את הצוות הרפואי בטענה כי אלה האחרונים התרשלו רפואית משום שלא ביצעו ניטור רצוף של דופק העובר דרך בטנה של המערערת וכי הרופאים התעכבו בביצוע הניתוח הקיסרי והרופא המנתח היה מתמחה צעיר ולא רופא מומחה. בית המשפט דחה את התביעה ואת הערעור שבא בעקבותיה, בטענה כי ניטור רציף לא היה נחוץ, אלא הטיפול ביולדת הוא שהיה נחוץ וזה אכן בוצע.
נתקלתם במצב דומה, תדעו שקביעת רשלנות רפואית בעת תשניק סב לידתי, אינה דבר פשוט וישנו צורך לפנות לסיוע משפטי מקצועי שמתחמה בנושא זה. עו"ד שמכיר את מבחני קביעת הרשלנות בתשניק סב לידתי יידע עוד טרם הגשת התביעה הם קיימת התכנות לרשלות רפואית או לאו. מומלץ לפנות לייעוץ משפטי במקרים של פגיעה בתינוק שלכם בעקבות תשניק סב לידתי.