מאחורי שלוש המילים – אובדן כושר עבודה – מתחבאים אינספור סיפורים, לעיתים קשים, על אנשים שחוו תאונות עבודה, איבדו את היכולת לעבוד ויצאו למסע מפרך מול חברות הביטוח והביטוח הלאומי.
הנה דוגמה: לפני מספר שנים פנתה אישה לביטוח הלאומי וביקשה הכרה כמי שסובלת מאובדן כושר עבודה לאחר שעברה תאונה שדרשה ממנה להפסיק ולעבוד במשק בית. הביטוח הלאומי סירב להכיר בה כמי שזכאית לקצבת נכות מכיוון שטען שלא הצליחה להוכיח כי אינה מסוגלת לחזור לעבודה.
אותה אישה נעזרה בעורך דין תאונות עבודה כדי לפנות שוב לביטוח הלאומי ולבקש הכרה בנכותה ובחוסר היכולת שלה להשתקם ולחזור לעבוד כפי שהייתה עובדת בעבר. לאחר דיון בבית המשפט בה הוכיחה כי מצבה הבריאותי לא מאפשר לה לעבוד באופן סדיר, הוכר התיק שלה כתיק אובדן כושר עבודה והיא החלה לקבל קצבת נכות סדירה מהביטוח הלאומי.
מקרה אחר מפגיש אותנו עם עובד בתחום הבניין שנפצע במהלך עבודתו. הוא ריסק את כף ידו ולא היה מסוגל לחזור לעבודה. הוא תבע את חברת הביטוח המוכרת שבה היה מבוטח ותביעתו נדחתה. לאחר מכן, החליט להגיש תביעה לבית משפט באמצעות עורך דינו.
במהלך דיוני התביעה טען אותו עובד שלאחר שנפצע, נותר עם הגבלות בתנועה ונכות קבועה. הוא לא היה מסוגל לבצע את אותן הפעולות שביצע בעבודתו ולא היה מסוגל למצוא תעסוקה דומה שמתאימה להכשרה שלו. מאז אותה פציעה, לא היה כשיר לחזור לעבודה.
כשפנה לאותה חברת ביטוח מוכרת, בה היה מבוטח בביטוח תאונות אישיות, ענתה החברה שהפגיעות שלו הן זמניות ולכן אי אפשר להכריז עליו כמי שחווה אובדן כושר עבודה. במהלך הדיון הצליח, בעזרת עורך דין תאונות עבודה מוסמך שליווה אותו בטיפול בתיק, שהנכות שלו היא מתמשכת ושמצבו לא השתפר גם לאחר חודשים ארוכים והוא לא יכול לחזור לעבודה.
בסופו של דבר, פסק בית משפט השלום בצפון, כי התביעה לגיטימית ואותו עובד קיבל פיצוי בסך של כמיליון ומאתיים אלף שקלים מחברת הביטוח.
כפי שאפשר להבין מתוך הסיפור, תאונות עבודה או מחלות יכולות ברגע אחד למנוע את היכולת של אדם לעבוד ולהשתכר למחייתו. במצב כזה, יסבול אותו אדם מהידרדרות כלכלית ולא יהיה מסוגל להתפרנס כפי שעשה בעבר. חוק תאונות עבודה קובע כי כל אזרח ישראלי יהיה מבוטח באובדן כושר עבודה מטעם המוסד לביטוח לאומי ורבים בוחרים לבטח את עצמם גם בחברות הביטוח הפרטיות, כמו בדוגמה שנתנו כאן.
לפי החוק בישראל, אובדן כושר עבודה הוא מצב בו אדם לא יכול לעבוד בגלל תאונה או מחלה. החוק מחלק את ההגדרה הזו לכמה סוגים של אובדן כושר עבודה.
אובדן כושר עבודה מלא: חוק תאונות עבודה קובע כי מדובר באדם שאינו מסוגר לעסוק בכל עבודה בגלל אותה פגיעה שחווה.
אובדן כושר עבודה חלקי: במקרה זה מחלק החוק את הסיווג לשניים. המקרה הראשון הוא מקרה בו אדם מסוים נפגע וחווה אובדן כושר עבודה, הוא מסוגל לעבוד אך יכולת ההשתכרות שלו יורדת ולכן הרווח שלו ירד ואיכות החיים שלו לא תוכל להישמר. המקרה השני הוא אדם שמוגדר כסובל מאובדן כושר עבודה חלקי במובן הרפואי אך במובן המעשי, לא יכול לעסוק במקצוע שלו. כך לדוגמה עובד בנייה המוגדר נכה ואינו יכול לטפס על פיגומים ולעסוק בעבודה פיזית.
לצד החלוקה בין מצבי כושר עבודה חלקים או מלאים, קובע חוק תאונות עבודה מסגרת זמנית או קבועה למי שחווה פגיעה בכושר עבודתו. אובדן כושר עבודה זמני מוגדר במסגרת של כ-120 יום ולאחר התקופה הזו חוזר הנפגע לעבודה במתכונת רגילה. אובדן כושר עבודה קבוע נקבע כאשר אותו עובד סובל מפגיעה מתמשכת ובלתי הפיכה שלא מאפשרת לו לחזור לעבודתו ולתפקוד הרגיל שלו.
"אובדן כושר עבודה בביטוח לאומי מוגדר ומוערך במסגרת של קצבה קבועה ולא משתנה", מסביר עורך הדין יוסי אלגבי ממשרד עורכי הדין אלגבי אגבלי מלכית המתמחה בתחום של תאונות עבודה ותביעות נזיקין. "כך למעשה אם אדם הרוויח שכר בכירים גבוה הוא עלול לסבול מירידה ברווחים מהשכר, בגלל הקצבה הקבועה".
לפי חוק הביטוח הלאומי, אדם שמוגדר כנפגע תאונות עבודה ואיבד את יכולת ההשתכרות שלו בכ-50% לפחות או שההכנסה שלו הצטמצמה באופן משמעותי, ב-60% לפחות, יוגדר תחת אובדן כושר עבודה תמידי. במקרה של אובדן כושר עבודה זמני, תחושב הקצבה לפי ירידה של 45% בהכנסות.
אנשים שנפגעו בתאונות ואינם יכולים לעבוד, יקבלו פיצוי כספי במשך 90 יום מיום התאונה ולאחר מכן יוכלו, בהתאם למצב הרפואי שלהם, להגיש תביעת נכות כללית ולדווח על אובדן כושר עבודה מוחלט.
"עורך דין תאונות עבודה שמתמחה בנושא ומכיר היטב את סעיפי החוק יהיה מסוגל לייעל את התהליך ולסייע בניהול התיק מול הביטוח הלאומי בצורה הרבה יותר אפקטיבית", אומר עו"ד אלגבי. "לשם כך הוא זקוק להכרות נרחבת עם המקרה, הוא צריך להבין את השינויים בחוק ולהסתמך על תקדימים ומקרים של נכות כללית, מחלות מקצוע ותאונות עבודה. הניסיון הזה מאפשר לו ללוות את התובע בתהליך בצורה חלקה ולמנוע הרבה מאד בירוקרטיה בדרך. לכן מומלץ לפנות לסיוע משפטי ולא להתמודד מול ביטוח לאומי לבד".
אובדן כושר עבודה הוא מצב מטלטל הדורש לא פעם להתמודד עם חברות הביטוח והביטוח הלאומי ולהוכיח כי אין אפשרות לחזור לחיים סדירים של עבודה מתגמלת. מכיוון שכיום עדיין אין חוק מוסדר העוסק באובדן כושר עבודה, בולטת עוד יותר החשיבות של פנייה למומחה משפטי – עורך דין תאונות עבודה שמכיר את נהלי הביטוח הלאומי וחברות הביטוח. הפנייה לעזרה משפטית לא רק מעלה את הסיכוי לקבל את הקצבה המגיעה או הפיצוי מחברת הביטוח, אלא גם ליצור שקט נפשי בתקופה מטלטלת וקשה בחיים