במהלך ההיריון העובר מצוי בשק השפיר שברחם שסביבתו היא נוזל מימי, הנקרא מי שפיר, שמתחיל להיווצר כשבועיים לאחר ההפריה. כעשרה שבועות לאחר מכן נוזל מי השפיר כבר מכילים חלבונים, פחמימות ורכיבים נוספים שמטרתם לסייע בהליך הגדילה של העובר. מי השפיר מאפשרים לעובר סביבה בעלת טמפרטורה קבועה, הגנה מחבלה ואפילו התפתחות של שלד ושרירים. החל מהשבוע השמונה עשרה של העובר ועד למועד הלידה, העובר בולע השפיר בין 200 עד 500 סמ"ק של מי שפיר ביום.
ישנם מקרים בהם העובר, רגע לפני יציאתו אל אוויר העולם מפריש צואה אל מי השפיר בעקבות מצוקה עוברית עקב מחסור באספקת חמצן לעובר. במקרה זה מי השפיר מתמלאים צואה שצבעה ירקרקה המורכבת מתאי רירית של המעי ורכיבים נוספים שבהמשך נשאפים על ידי העובר כאשר הוא נושם את נשימותיו הראשונות בעת הלידה. מצב זה הוא נדיר, אך הוא קיים וכאשר הוא מתקיים העובר נמצא בסכנה.
שאיפת המקוניום (Meconium aspiration syndrome) תגרום לחסימת דרכי הנשימה ולקשיי נשימה לאחר הלידה ולדלקות חמורות כמו דלקת ריאות כימית בעקבות ספיגת המקוניום עמוק בתוך ריאות התינוק וליתר לחץ דם ריאתי. יש לזכור כי כאשר זה קורה מדובר באירוע אשר עלול לסכן את חייו של התינוק. מצב זה עלול להתרחש בהריון מעל 40 שבועות, כאשר האם סובלת מיתר לחץ-דם אימהי ורעלת הריון, כאשר יש מיעוט מי שפיר, ובמקרים שהאם מעשנת סיגריות או מכורה לסמים.
לצוות הרפואי יש מספר דרכים לזהות את הסכנה של שאיפת המים מקוניאליים גם לפני הלידה גם במהלכה ולגם לאחר הלידה. הסימנים שיופיעו יהיו האטות בדופק בטרם הלידה, עור צהבהב של התינוק עקב שאריות מקוניום על עורו, ציפורניו וחבל הטבור לאחר הלידה, מצוקה נשימתית או העדר נשימה, כיחלון מסביב לפה וסימנים נוספים.
עולה השאלה, אם ניתן לזהות מצב רפואי זה עוד בטרם הלידה כיצד קורה שאמהות, אמנם לא רבות, אך מספיקה אם אחת ותינוק אחד, עדיין ניצבות בפני התופעה של תסמונת שאיפת מקוניום בעת הלידה. האם בכל מקרה כזה מתקיימת רשלנות רפואית, האם בכלל ניתן לקבוע רשלנות רפואית במצב רפואי מעין זה?.
התשובה היא שסביר להניח שאתם כהורים שתינוקם התמודד עם דלקת ריאות או מצוק נשימתית בעקבות תסמונת שאיפת מקוניום, לא תדעו לענות עליה לבדכם. זאת הסיבה שפנייה אל עו"ד המתמחה ברשלנות רפואית היא קריטית במקרים מעין אלה.
עו"ד המתמחה ברשלנות רפואית ייבחן ארבעה אלמנטים בהתנהלות הצוות הרפואי ויידע לקבוע האם ישנו חשד סביר לרשלנות רפואית ובסיס לתביעה זכויותיו של התינוק וזכויותיכם כהורים טריים שעברו טראומה לא פשוטה הכרוכה בתחושת האיום על חייו של התינוק שלכם. האלמנט הראשון שעו"ד יבחן לקביעת בסיס של רשלנות רפואית עוד בטרם הגשת התביעה יהיה חובת הזהירות של הצוות הרפואי, האם בוצעו הבדיקות הנכונות בטרם הלידה, ואם כן כיצד פעל הצוות הרפואי בהתאם לתוצאות הבדיקות בכדי לצמצם נזקים או למנוע את תרחיש תסמונת שאיפת המקוניום.
אלמנט שני שייבחן עורך הדין ביחס לרשלנות רפואית הוא, האם התקיימה הפרת החובה, כגון אי התנהלותו כפי שרופא סביר היה פועל באותו מצב. האם בפעולותיו של הרופא או באי פעולותיו ישנה הפרת חובה כלפי ההורים, כלפי התינוק. אלמנט שלישי שייבחן עו"ד בבואו להגיש תביעה על רשלנות רפואית הוא הקשר הסיבתי בין הרשלנות לנזק. נזקים יכולים להיות גם כלכליים כגון הפסדי השתכרות, הוצאות רפואיות ועוד. האלמנט הרביעי שייבחן הוא האם התקיימה חובת הזהירות הנדרשת בין הרופא לחולה.
לכן, אם חלילה אתם עומדים בפני ארוע של תסמונת שאיפת מקוניום שגרמה לכם או לתינוק שלכם לסבל ולסכנה בריאותית, מומלץ לפנות לעו"ד המתמחה ברשלנות רפואית שייבחן ביחד איתכם את האפשרות להגיש תביעה על רשלנות רפואית כלפי הצוות הרפואי. במצבים כאלה בהם הורים טריים עוברים חוויה מאיימת ומטלטלת כלכך, רק ליווי מקצועי ואמיתי המבוסס על הכרות עם החוק, עם פסקי דין קודמים בגין רשלנות רפואית ועם הזכויות שלכם, ייתן לכם נקודת אור של צדק בתוך החוויה הזאת. פנו אלינו לקבלת ייעוץ והכוונה ואל תישארו לבד מול המערכת.