מספר התביעות המוגשות לבתי משפט בנושא רשלנות רפואית שיניים הולך ומתעצם, בעיקר עקב ריבוי הרשאות רופאים וקבלת אמרתו של התובע במקרים רבים יותר מן העבר. חלק ניכר מאותם פסקי דין מסוקר באקרנים. מצב זה גרם לשינוי תפיסה תודעתי בנושא זכויות המטופל.
בעבר, מטופלים רבים חשו חוסר אונים וחוסר ידע מול הרופא ולכן חששו לתבוע אותו. כיום המצב שונה, ויותר מטופלים שספגו רשלנות רפואית בטיפולי שיניים דורשים את זכויותיהם באמצעות עורך דין המתמחה בתחום.
אחת מהתביעות הנפוצות בדיני נזיקין הינה רשלנות רפואית שיניים. תביעה זו היא בגין נזקי גוף שנגרמו למטופל כתוצאה מהטיפול גופא או מהלך קדמוני שהטרים אותו אשר התבצע על ידי הצוות הרפואי. בתי המשפט דנים בתיק על סמך הראיות המוצגות בהם.
על התובע להוכיח את קיומם של התנאים הבאים:
חובת זהירות – פסיקות בתי משפט קבעו כי חלה חובת זהירות ביחסים בין הצוות המטפל למטופל.
הפרת חובה זו – בית המשפט יבחן האם חובה זו הופרה. זה ייעשה על סמך חוות הדעת הרפואית מטעם התובע.
נזק שנגרם מהפרה זו – יש להציג את הקשר בין הטיפול לבין הנזק בחוות הדעת הרפואית.
בהתאם לדיני נזיקין, חוות הדעת של הרופא המומחה תצורף לכתב התביעה. תחום ההתמחות יהיה כמובן רלוונטי לפגיעת אותו מטופל. לדוגמה: בתביעת רשלנות רפואית בלידה תצורף חוות דעת מומחה מיילדות או גניקולוג.
חוות הדעת תתאר את הטיפול שניתן בפועל, ותשווה מתודולוגית בין הסטנדרטים המקובלים בטיפול לבין הטיפול הספציפי בו היא דנה, תוך הצגת נימוק הרשלנות שנבעה מסטייה מהנורמה. בנוסף, המומחה מסתמך על תקנות הביטוח הלאומי לקביעת קצבת נכות לפי הנכות הצפויה למטופל.
בעבר, נטען שרופאים לא באמת יעזו להעיד נגד עמיתיהם תוך קיום "קשר של שתיקה". כיום האמת הזו כבר לא ממש אתנו, וחלה התקדמות מצד רופאים לספק חוות דעת לתובעים, אך יש תחומים ברפואה בהם הקשר שבשתיקה עדיין בולט יחסית.
עוד לפני חוות הדעת של המומחה, עורך דין רשלנות רפואית המייצג את התובע ירכז את כל החומר הרפואי הרלוונטי. החוק קובע כי כל מוסד רפואי המחזיק בחומר כתוב על המטופל בהקשר לאותו טיפול חייב להעביר למטופל/לעורך הדין שלו עותק, וזאת בהנחה שהמטופל חתם על כתב ויתור סודיות רפואית.
בתביעות רשלנות רפואית ורשלנות רפואית שיניים, חלה התיישנות לאחר 7 שנים. מהיוודע למטופל הקשר הסיבתי בין הטיפול לפגיעתו. המטופל נפגע על ידי הרופא כשהיה קטין? 7 שנים אלו ייספרו רק בהגיעו לגיל 18, מה שאומר שהוא יכול לתבוע את רופאו עד גיל 25 בגין רשלנות רפואית שנגרמה לו בילדות.
צור קשר
חברת עורכי הדין אלגבי – אגבלי
כתובת: ז'בוטינסקי 9 בני ברק
מתחם BBC מגדל הכשרת הישוב קומה 5
מייל: al.ag.adv@gmail.com