רשלנות רפואית בטיפולי שיניים

טיפולי שיניים מתחלקים בין טיפולי חובה כמו סתימה או עקירה של שן סוררת לבין טיפולי רשות כמו יישור שיניים אורתודנטי. על אף כי רוב הליכי הטיפול בשיניים אינם מסובכים לעתים ישנן הסתבכויות. לא כל הסתבכות היא ברת-תביעת רשלנות רפואית, אלא רק הסתבכות שלא עמדה ב- "מבחן הרופא הסביר": האם הרופא העניק למטופל טיפול סביר, והנזקים שנגרמו אינם נמנים עם תופעות לוואי או מכשולים שהיו צפויים והפציינט הוזהר בגינם.

כמו בכל טיפול רפואי, גם ברפואת שיניים יש התחייבות לכללים העולים מחקיקה ומפסיקות קודמות. הרופא המטפל חייב בחובת הזהירות, בהסכמת המטופל לקבל את הטיפול, בביצוע התהליך על פי סטנדרטים של מבחן "הרופא הסביר", ומעקב תוצאתי אחר הטיפול: התהוותו של כתר בתוך הפה, המרגש אחרי עקירה, וכד'.

זריקת הרדמה והסימפטומים שהתרחשה רשלנות רפואית בגינה

אלו זריקות להרגעת החניכיים המאפשרות טיפול יעיל, במיוחד אם ידוע שהוא רווי כאבים אלמלא הזריקה. למרות שזהו תהליך לגיטימי, ידועים מקרים בהם זריקות ניתנו במינונים שגויים, או למטופלים הרגישים לחומר ההרדמה, מה שהסב למטופל נזק חמור.

שגיאות מעין אלו יכולות לגרום לשיתוק בחלל הפה לעד או באופן זמני, פגיעה בשרירי הפנים, בלסת, ואף לגרום לדום לב או חלילה למוות אם הרופאים לא זיהו שהם שגו בזמן קריטי.

סירוב הרופא להמשיך טיפול קיים בשל חוסר יכולת לשלם עליו

טיפולים ממושכים מרובי פגישות כמו שיקום חלל הפה, או סדרה של סתימות/השתלות/עקירות, כמו גם טיפולי הלבנה ואורתודנטיה יכולים לערוך שבועות/חודשים רבים.

בית המשפט מודע לתופעות סירוב מתן הטיפול במקרים של חוסר יכולת מימון במרפאות הפרטיות. למען ההגינות, יצוין כי מדובר בהליכים יקרים אשר פרנסתו של הרופא הפרטי תלויה בהם, אך לעתים המטופל מגלה שהוא לא יכול להמשיך ולשלם לאחר שכבר התחיל להיות מטופל ושילם חלק מהסכום, או מקדמה. יחד עם זאת, אל לחייב להרגיש אשמה: הוא יכול לתבוע אותם על סעיף שנקרא "הפרת חובת הנאמנות" או רשלנות רפואית, במידה וטיפול החלקי הסב נזק בשל אי-המשכו.

תסריטים של טיפולי שיניים בהם מוגשות תביעות רשלנות:

טיפול שורש – הליך אשר נועד לאטום את החלק הפנימי של השן לאחר שחולצה ממנה מוגלה, או נוקה זיהום קשה שהיה בתוכה, כלומר – הטיפול ניתן כתוצאה מדלקת באותה שן. אי הצלחה של טיפול שורש נמדדת בהישארות הדלקת לאחר הטיפול. אם צילום הרנטגן אכן הראה זאת, הרופא יכול להכריז על טיפול חוזר, או לעקור את השן, אך במידה והרופא החליט על התסריט האחרון הוא מסתכן בתביעת רשלנות רפואית. מדוע? משום שבמידה והפציינט מצליח להוכיח שטיפול שורש יכול היה לפתור את הבעיה, והוא נעשה ברשלנות בפעם הקודמת, יש כאן אובדן של שן לחינם וזו עילה לתביעת רשלנות רפואית.

שיקום הפה – טיפול שגורר עמו לא מעט תביעות רשלנות רפואית. הטיפול נעשה על ידי מומחה שהתמחה 4.5 שנים עוקבות ללימודי רפואת השיניים הכלליים. הוא נועד לשפר את כל הנעשה בפה – מפונקציונליות ועד אסתטיקה. זה מתחיל מטיפולים פשוטים כמו הלבנות, סתימות וכתרים וממשיך לגשרים, השתלות, שיניים תותבות וכד'. זהו תהליך ארוך בו בונים תכנית מתאימה המתבססת על צילומים ובדיקת מצב השיניים, וממשיך לעקירות, השתלות, הלבנה ויישור שיניים.

עקירת שן בינה – מדובר ב- 4 השיניים הנמצאות בפינות האחוריות של הפה משני צדי הגרון. הן צומחות בגילאי 18-23 בדרך כלל, ולעתים קרובות לא נותר לה מקום להתפתח בתוך חלל הפה. לכן ייתכנו אנומליות כמו כליאת השן חלקית, או כליאה בהטיה, מה שיוצר צורך לעקור שן שכזו. אופני הבקיעה הללו מעידים על תסריטי העקירה. המלצה על עקירת שן בינה שלא נדרשת מהווה עילה לתביעת רשלנות רפואית, וכמובן – ביצוע רשלני של ניתוח העקירה בו נפגע חלל הפה או נפגעה הלסת, או אי טיפול בזיהום, שהצריך עקירה כי "מאוחר מדי".

אורתודנטיה – יישור שיניים. זהו טיפול רשות בדרך כלל שמטרתו ליישר את השן, בדרך כלל באמצעות גשרים, אך ייתכן כי גם פלטות מתכתיות, סמכים וטבעות יוצמדו לחלק האחורי של השיניים. לעתים מובטח יישור לצמיתות והסתבר שזה לא כך והעוקם התרחש שוב לאחר מספר שנים, או שנעקרות שיניים במהלך אורתודנטיה על כל סיבוכי התהליך.

כיצד מגישים, הלכה למעשה, תביעת רשלנות רפואית בטיפולי שיניים?

מומלץ למטופל להתייעץ עם רופאי שיניים המתמחים בנושא תביעת רשלנות רפואית שיניים. כעיקרון, אם התרשמת שרופאים רבים הסתייגו מהפרקטיקה בה פעם הרופא שלך, זו יכולה להיות עילה ראייתית ונסיבתית חזקה לתביעת רשלנות רפואית.

בנוסף, חשוב לראות עורך דין רשלנות רפואית ולהגיש את הטענות לכתב התביעה למומחה רפואי מטעמו. על המטופל להגיש כל מסמך או צילום שיש ברשותו, כולל מסמכי תשלום וקבלות. המומחה יקבע האם הרופא התרשל בתפקידו ולא עמד במבחן הרופא הסביר.

על המטופל וצוות התביעה שלו להעריך מהי מידת הנזק, כולל התשלום עליו על כל סעיפיו: מאובדן הכסף על הטיפול הכושל לשווא ועד פיצויים, אובדן כושר השתכרות וכד'.